שנת הלימודים תשפ"ו - 2026 - 2027
קבוצת מטיילים שכרה סירת משוטים כדי לחצות נהר לרוחבו בקו ישר מגדה 1 לגדה 2. הם הגיעו לגדה הנגדית (2) אחרי ששייטו של חצי שעה במי הנהר, וגילו להפתעתם כי זרם המים הסיט אותם מהנקודה המתוכננת לנקודה אחרת בכיוון זרימת הנהר. רוחב הנהר הוא 150 מטר.
א. ידוע כי סירת המשוטים בלתי מאויישת נסחפת במי נהר במשך שעתיים למרחק של 480 מטר בכיוון הזרימה.
סרטטו את וקטור ההעתק המתוכננן של המטיילים וסמנו אותו בספרה 1.
סרטטו את וקטור ההעתק של זרימת המים בלבד במהלך השייט (כלומר במשך חצי שעה) בקנה מידה מתאיםובמנו אותו בספרה 2.
סרטטו את ההעתק הסופי שעברה הסירה עם המטיילים מנקודת המוצא עד לנקודת היעד (העגינה) וסמנו אותה בספרה 3.
ב. מצאו את הגודל הסופי של ההעתק של הסירה מנקודת המוצא עד לנקודת היעד (העגינה). הסבירו כיצד מצאתם את גודל ההעתק.
העזרו בתרשים הזה.
קבוצת מדריכי שטח צעירים (מש"צים) תכננה מסלול הליכה לתלמידי כיתה ט'.
לפי התכנון, התלמידים יוצאים מנקודת האיסוף בשעה 8:00 בבוקר, הולכים לכיוון מזרח 4 ק"מ, לאחר מכן הולכים לכיוון דרום 3 ק"מ נוספים.
א. שרטטו בתוך המלבן שלפניכם את:
1. המסלול המתוכנן בקנה מידה של 2 ס"מ לכל קילומטר.
2. ווקטור העתק הכולל של תנועת התלמידים. סמנו את הווקטור באופן ברור בשרטוט.
· שימו לב: אורך כל צלע של משבצת הוא 1 ס"מ.
ב. חשבו את אורכו של וקטור ההעתק הכולל. הציגו את דרך החישוב.
כדור פורח ממריא בכיוון אנכי כלפי מעלה במהירות קבועה (V1 )של 4 מטרים לשנייה. בשלב זה רוח צד אינה נושבת. ברגע מסוים במהלך ההמראה נושבת רוח לכיוון מערב במהירות קבועה(V2 )של 10 מטרים לשנייה.
א. ברשת המשבצות שלפניכם צלע של משבצת מייצגת מהירות של 1 מטר לשנייה. סרטטו, לפי קנה מידה זה, את וקטורי המהירות האלה: 1 .וקטור המהירות V1. 2 .וקטור המהירות V2. 3 .וקטור המהירות V של הכדור הפורח בזמן שנושבת הרוח.
ב. חשבו את מהירות הכדור הפורח, במטרים לשנייה, כאשר נושבת רוח לכיוון מערב כמתואר בשאלה. הציגו את דרך החישוב.
בדוק את עצמך באמצעות התשובות כאן :
להלן התשובות הנכונות והסברים מפורטים לכל שאלה במבדק.
התשובה הנכונה: מהירות
הסבר: וקטור הוא גודל פיזיקלי המאופיין גם על ידי גודל וגם על ידי כיוון. מסה, טמפרטורה וזמן הם סקלרים - יש להם גודל בלבד. מהירות, לעומת זאת, דורשת ציון של קצב התנועה (גודל) וגם של כיוון התנועה.
התשובה הנכונה: 2 יחידות מזרחה
פתרון: מכיוון שהווקטורים פועלים על אותו ציר בכיוונים מנוגדים, נבחר כיוון חיובי (למשל, מזרח).
וקטור A: +5
וקטור B: -3
הווקטור השקול: R = 5 + (-3) = 2.
התוצאה חיובית, ולכן כיוון הווקטור השקול הוא מזרחה. גודלו 2 יחידות והכיוון מזרחה.
התשובה הנכונה: גודלו משתנה וכיוונו מתהפך ב-180 מעלות.
הסבר: הכפלת וקטור בסקלר מכפילה את גודלו בערך המוחלט של הסקלר. אם הסקלר שלילי, כיוון הווקטור מתהפך בכיוון הנגדי (ב-180 מעלות). לדוגמה, הכפלה ב-(-2) תכפיל את גודל הווקטור פי 2 ותהפוך את כיוונו.
התשובה הנכונה: צפונה, אך מעט לכיוון מערב
הסבר: מהירות המטוס השקולה היא חיבור וקטורי של מהירותו העצמית (400 קמ"ש צפונה) ומהירות הרוח (50 קמ"ש מערבה). חיבור שני הווקטורים הניצבים הללו ייתן וקטור שקול שאלכסוני, בכיוון צפון-מערב.
התשובה הנכונה: כיוון המהירות ישתנה למזרח, וגודלה יגדל.
הסבר: וקטור המהירות ההתחלתי הוא צפונה. התאוצה הקבועה מזרחה מוסיפה לו "רכיב" מהירות בכיוון מזרח בכל רגע. כתוצאה מכך, וקטור המהירות השקול הולך וגדל (היתר במשולש המהירויות גדל) וכיוונו סוטה יותר ויותר לכיוון מזרח (הזווית שלו ביחס לציר הצפון משתנה).
התשובה הנכונה: 10 ניוטון
פתרון: כאשר שני וקטורים ניצבים זה לזה, ניתן לראות אותם כשני ניצבים במשולש ישר זווית. גודל הווקטור השקול הוא אורך היתר. נשתמש במשפט פיתגורס:
R² = F₁² + F₂²
R² = 8² + 6² = 64 + 36 = 100
R = √100 = 10 ניוטון.
התשובה הנכונה: הווקטור המחבר את נקודת ההתחלה של התנועה עם נקודת הסיום שלה.
הסבר: העתק הוא השינוי במיקום, והוא אינו תלוי בדרך שהגוף עבר. הוא תמיד קו ישר מההתחלה לסוף, עם חץ המציין את הכיוון.
התשובה הנכונה: 5 ק"מ
פתרון: שתי התנועות, 4 ק"מ מזרחה ו-3 ק"מ צפונה, הן שני וקטורים ניצבים. גודל ההעתק הכולל הוא היתר במשולש ישר זווית שהניצבים שלו הם 4 ו-3.
d² = 4² + 3² = 16 + 9 = 25
d = √25 = 5 ק"מ.
התשובה הנכונה: כאשר יש להם אותו גודל וכיוונים מנוגדים.
הסבר: כדי שסכום וקטורי יתאפס, הווקטורים צריכים לבטל זה את זה באופן מושלם. זה קורה רק אם הם שווים בגודלם אך הפוכים בכיוונם (לדוגמה, כוח של 5 ניוטון ימינה וכוח של 5 ניוטון שמאלה).
התשובה הנכונה: לבצע פעולות חיבור וחיסור וקטורים בקלות רבה יותר, במיוחד במערכת צירים.
הסבר: היתרון הגדול בפירוק וקטורים לרכיבים (למשל, רכיבי x ו-y) הוא שניתן להפוך בעיה גיאומטרית מורכבת (חיבור חצים בזוויות) לבעיה אלגברית פשוטה. מחברים את כל רכיבי ה-x בנפרד, את כל רכיבי ה-y בנפרד, ולבסוף מרכיבים מהסכומים את הווקטור השקול.